גזר דין בתיק ת"פ 3351-09-10

            הרקע

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, ללא ניהול הוכחות, בשני אישומים בעבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, הסעה שלא כדין  ומעשי פזיזות או רשלנות.

באישום הראשון - בתאריך 30.8.2010, בסמוך לשעה 16:35, באזור עדולם עליון שבסמוך לצור הדסה, הסיע הנאשם ברכב מסוג ג'י.אמ.סי. מס' 6723908, 12 תושבים זרים ששהו בישראל שלא כדין. הנאשם היה בקשר עם אדם בשטחים, המתין לנוסעים הזרים בפארק בגין, משם אסף אותם במטרה להסיעם לתל אביב ונתפס בעקבות פעילות המשטרה במקום.

הנאשם הורשע בהסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב -1952.

באישום השני - בתאריך 14.08.10, בסמוך לשעה 18:30, בצומת המזלג שבסמוך לצור הדסה, הנאשם הסיע ברכב מסוג מיצובישי מס' 6156466 את עומר עמראן ששהה בישראל שלא כדין, המתין באזור פארק בגין, משם אסף לרכבו 5 נוסעים, ומשנצפה על ידי המשטרה שביקשה לעוצרו, נמלט במהירות, נסע בצורה מסוכנת, ירד מהכביש הראשי לכביש עפר, והתנגש בעץ. הנאשם וארבעה מהנוסעים הצליחו לברוח מהמקום והתושב הזר נתפס על ידי השוטרים. הנאשם שב למקום לאחר כחצי שעה ונתפס על ידי השוטרים.

            הנאשם היה בקשר עם אדם בשטחים, וביצע האמור תמורת תשלום שנקבע מראש.

במעשיו נהג הנאשם ברכב בדרך ציבורית באופן נמהר או רשלני שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה והוא הורשע בעבירות של הסעה שלא כדין, עברה לפי סעיף 12א(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ומעשי פזיזות או רשלנות - עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

            טיעוני המאשימה לעונש

2.      הנאשם יליד 87', ללא עבר פלילי, הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. העבירות בהן הורשע חמורות, מסכנות את שלום הציבור, ומכבידות על פעילות כוחות הביטחון הנאלצים להתמודד עם מס' לא מבוטל של שוהים בלתי חוקיים בישראל. הפסיקה נוקטת בעבירות אלה בענישה מחמירה בשל הסיכון הבטחוני הגלום בהן ובמקרה שלפנינו אין נסיבות המצדיקות חריגה מכך, שכן רוב הנאשמים מבצעי העבירה הינם נורמטיביים וללא עבר פלילי. בענייננו הנאשם לא הכיר את הנוסעים, לא יכול היה לעמוד על כוונותיהם בכניסה לישראל, ובמקרים דומים התברר בסופו של יום כי מדובר במפגעים בדרכם לבצע פיגוע. הנסיבות המחמירות מתבטאות בכך שהנאשם הסיע תושבי שטחים רבים והעלה בכך את הסיכון שבעבירה באופן משמעותי, היה בקשר עם אדם נוסף עימו חבר יחדיו לביצוע העבירה, וקיבל תמורה כספית עבור מעשיו, בהעדיפו את תועלתו הכלכלית על שלומו ובטחונו של הציבור. באישום השני הוא גם נהג בצורה מסוכנת, ירד מהכביש הראשי, התנגש בעץ, נמלט מהמקום, ובמעשיו אלה סיכן את חייהם ושלומם של הנוסעים עמו ושל אזרחים אחרים ונוסעים שעוברים בכביש.

3.      שירות המבחן התרשם כי הגם שהנאשם אינו בעל דפוסי התנהגות עבריינית, הוא אינו מגובש באישיותו והחל לצרוך משקאות חריפים כדרך להתמודדות עם בעיותיו, אך חרף זאת המליץ על הטלת של"צ. ואולם על בית המשפט לשקול שיקולים נוספים מעבר לשיקוליו האישיים של הנאשם, כגון הרתעה וגמול, ומדיניות שירות המבחן במקרה זה אינה מתיישבת עם מדיניות הענישה והאינטרס הציבורי במקרים דומים, מאחר ומדובר בתופעה חמורה של 'תעשיה של הסעת שב"חים', במסגרתה הנאשם חבר יחד עם אחר לתאם את ההסעות.

4.      לאור האמור עותרת המאשימה כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש משמעותי ומוחשי שיבטא את האלמנט הגמולי, חומרת המעשים, ושיהיה בו להרתיע את הנאשם ואחרים מביצוע עבירות דומות ויגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת, ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה בפועל ומאסר על תנאי.

            טיעוני הנאשם לעונש

5.      הנאשם בן 23, למד שנת מכינה בהנדסת תרופות במכללה, אך עזב את הלימודים בשל מצבו הכלכלי הקשה ונסיבותיו האישיות המוזכרות בתסקיר, סיים לימודי כיתה יב' ובגרות מלאה והוא בן יחיד לאמו. לא מדובר בעבריין, אלא בטעות בשיקול דעת עקב משבר נפשי, כעולה מתסקיר שירות המבחן שהוא חיובי. החזרת הנאשם לכלא תהרוס את חייו ותעמידו בפני אפשרות לניצול קשה בידי אחרים וחשיפה לעבריינות, ולאור מצבו הנפשי של הנאשם עותר הסנגור לתסקיר משלים ולחילופין לענישה בהטלת של"צ מורחב, או לחלופי חלופין מאסר באופן שלא ימוצה הדין עם הנאשם, בו יסתפק בית המשפט בתקופת מעצרו ויטיל עליו צו פיקוחי בלבד.

6.      הנאשם הביע חרטה על מעשיו. ביטא מצוקתו מפטירת אביו ולאחר מכן ממחלתה הקשה של אמו, אותה נהג לבקר, ולאחר מכן לטענתו נוצל בידי עבריינים שניצלו את מצוקתו בהיותו במשבר נפשי, בעת ששהה חודש וחצי במעצר.

         דיון

7.      עבירות הסעת תושבים זרים, ידועות כעבירות חמורות במיוחד, בשל הסיכון הביטחוני שהן מטילות על ציבור רב של תושבים בישראל, והפוטנציאל החמור של פגיעה בחיי אדם. בשל כך, האינטרס הציבורי בעבירות מעין אלה חייב לגבור על הנסיבות האישיות, על מנת להרתיע מפני ביצוען, בשל קלות ביצוע העבירה והשגת הכסף על חשבון ביטחון הציבור ופגיעה בחיי אדם.

         לא ניתן בשל כך להתעלם מהאינטרס הציבורי המחייב הרתעה ממשית מביצוע עבירות אלה, גם כשמדובר בעבריינים עם מצוקות חיים ונסיבות אישיות קשות שהובילו למעשים, שכן ברוב המקרים נשמעת הטענה של ביצוע העבירה על רקע מצוקה נפשית או כלכלית, כבמקרה שלפנינו. העבירות חמורות ומסר מקל יחטיא את מטרות הענישה ויפגע בבטחון התושבים.

חומרת העבירות, התחכום שבתיאום ההסעות עם אדם נוסף מהשטחים, הימלטות הנאשם מהמשטרה, תוך הסעת נוסעים רבים פעם אחר פעם, הימלטותו מהמשטרה ונהיגתו המסוכנת באישום 2, כשנסע במהירות, ירד מהכביש הראשי לכביש עפר והתנגש בעץ, תוך כדי סיכון חיי אדם, עד שנתפס על ידי המשטרה, וחזרתו על העבירה באישום 1, אינם מאפשרים להימנע מהטלת עונש מאסר ממש, בצירוף של נסיבות כה חמורות, וסבורני כי המלצת שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בעבירות אלה, ומתחשבת יתר על המידה באינטרס האישי והצר של הנאשם. עם זאת, לא אמצה את הדין עם הנאשם בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובגילו הצעיר.

8.      אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: